השקיה מלמטה או מלמעלה: מה עדיף לצמחי בית

רובנו משקים צמחים אותו דבר: שופכים מים על האדמה ומחכים שיזלגו החוצה. אפשר גם הפוך, להעמיד את העציץ בתוך מים ולתת לאדמה לשתות מלמטה. שתי השיטות עובדות, ואף אחת מהן אינה "הנכונה". לכל אחת יש צמחים ומצבים שמתאימים לה, והשגרה הטובה ביותר משלבת בדרך כלל את שתיהן.

במדריך הזה נסביר איך כל שיטה עובדת, במה היא טובה ובמה פחות, ואיך משלבים ביניהן בקלות.

השקיה מלמעלה

זו הדרך הרגילה. שופכים מים לאט על האדמה, עד שהם יוצאים מחורי הניקוז.

במה היא טובה

• היא מהירה, ורואים בדיוק כמה מים כל צמח קיבל.
• היא שוטפת את האדמה. המים העוברים בה סוחבים החוצה מינרלים עודפים ומלחי דשן שמצטברים עם הזמן.
• כשמשקים לאט ובנחת, כל העציץ נרטב.

איפה היא נכשלת

• אם האדמה יבשה מאוד והתכווצה מדופן העציץ, המים יכולים לרדת דרך הרווח ולצאת מלמטה בלי להרטיב את גוש השורשים.
• היא מרטיבה עלים וצמרת, ויש צמחים ששונאים את זה, כמו סנטפוליה וצמחים עם רוזטה סגורה.
• פני אדמה רטובים כל הזמן מושכים יתושי פטריות.
• שפיכה מהירה מדי או מעט מדי משאירה חלקים מהעציץ יבשים.

איך עושים את זה נכון: משקים בשלבים. שופכים מעט, מחכים דקה שהמים יחדרו, ושופכים עוד, עד שמים מטפטפים מלמטה. בסוף מרוקנים את הצלוחית.

השקיה מלמטה

מעמידים את העציץ בכיור, בקערה או במגש עם מים, והאדמה שואבת מים דרך חורי הניקוז. המים עולים בתוך האדמה בכוח הנימיות, אותו אפקט שגורם למגבת נייר לספוג שפיכה.

השיטה עובדת רק בעציץ עם חורי ניקוז.

איך עושים את זה

1. ממלאים קערה, כיור או מגש עמוק בשכבת מים של 2-5 ס״מ בטמפרטורת החדר.
2. מעמידים בתוכם את העציץ.
3. מחכים 10 עד 30 דקות. עציצים קטנים מסתדרים תוך 10 דקות, עציצים גדולים ויבשים צריכים יותר.
4. בודקים בנגיעה בפני האדמה. כשהיא מרגישה לחה, העציץ שתה מספיק.
5. מרימים את העציץ ונותנים לו לנקז כ-10 דקות, ואז מחזירים לצלוחית או לעציץ הקישוט.

אל תשאירו עציץ בתוך מים שעות. לשורשים צריך אוויר, ועציץ ששרוי זמן ארוך במים עלול לגרום בדיוק לריקבון שרציתם למנוע.

במה היא טובה

• היא מרטיבה את כל גוש השורשים באופן אחיד, ולכן היא מצוינת לאדמה שהתייבשה לגמרי.
• העלים, הצמרת והפרחים נשארים יבשים, וזה מתאים לסנטפוליה, לציקלמן ולסוקולנטים רבים.
• פני האדמה נשארים יבשים יותר, וזה מקשה על יתושי פטריות.
• היא עדינה לשתילים ולייחורים.

איפה היא לא עוזרת

• בעציצים בלי חור ניקוז.
• בעציצים גדולים וכבדים שקשה להרים.
• באדמה צפופה ודחוסה מאוד, שסופגת מים לאט.
• בצמח שצריך שטיפה, וזה מוביל אותנו למלחים.

הבעיה: הצטברות מלחים

בהשקיה מלמעלה מינרלים ומלחי דשן יורדים עם המים ויוצאים מהעציץ. בהשקיה מלמטה המים עולים ומתאדים בפני האדמה, והמינרלים המומסים נשארים. עם הזמן הם מצטברים כקרום לבן או צהבהב על האדמה, או כטבעת על עציץ טרקוטה.

מעט מזה לא מזיק. הרבה מזה עלול לשרוף שורשים וליבש קצוות עלים. התיקון פשוט: כל כמה השקיות, משקים היטב מלמעלה, עד שמים זורמים בחופשיות מהתחתית ושוטפים את המלחים. אם אתם מדשנים, זה חשוב עוד יותר, ומדריך הדישון שלנו מסביר מה עושים כשמלחים מצטברים.

איזה צמח מתאים לאיזו שיטה

מצב	מה מתאים
האדמה התייבשה והתקשתה והמים זולגים הצידה	השקיה מלמטה, להרטבה אחידה
סנטפוליה וצמחים ששונאים עלים רטובים	השקיה מלמטה
צמחים עם רוזטה או צמרת צפופה	השקיה מלמטה, או השקיה זהירה מלמעלה
יתושי פטריות באדמה	השקיה מלמטה, כשפני האדמה מתייבשים בין השקיות
צמחים שמדשנים באופן קבוע	השקיה מלמעלה, עם שטיפה מדי פעם
עציצי רצפה גדולים, עציצים בלי חורים	השקיה מלמעלה, לאט
כל צמח עם קרום מלחים על האדמה	השקיה מלמעלה, כדי לשטוף

שגרה פשוטה

אין צורך לבחור שיטה אחת לתמיד. זה עובד לרוב האוספים:

1. בודקים קודם. משתמשים בבדיקת האצבע או בבדיקת המשקל ממדריך ההשקיה. משקים רק כשהצמח מוכן.
2. משקים מלמטה כברירת מחדל בעציצים קטנים ובינוניים עם ניקוז, במיוחד לצמחים ששונאים עלים רטובים, ולכל עציץ שהתייבש.
3. משקים היטב מלמעלה כל פעם שלישית או רביעית, עד שמים יוצאים בשפע מלמטה, כדי לשטוף מלחים. עושים את זה בכיור ונותנים לעציץ לנקז עד הסוף.
4. תמיד מרוקנים צלוחיות אחרי כחצי שעה.
5. עוברים להשקיה מלמעלה בכל עציץ שאי אפשר להרים או שאין בו חור ניקוז.

אם אתם מעדיפים להישאר עם השקיה מלמעלה, גם זה בסדר. רק עשו את זה לאט ובשלמות, ושימו לב במיוחד לעציץ שהתייבש לגמרי: השריה אחת מלמטה יכולה לעזור לו לספוג מים שוב.

מילה על עציצים עם מאגר מים

בחלק מהעציצים יש מאגר מים מובנה בתחתית, והאדמה שואבת ממנו מים, בדומה להשקיה מלמטה. הם יכולים להיות נוחים לצמחים שאוהבים לחות יציבה, אבל עדיין כדאי לבדוק את האדמה ולשטוף את העציץ מלמעלה מדי פעם כדי שלא יצטברו מלחים. כדאי לתת למאגר להתרוקן לפעמים, כדי שהשורשים יקבלו קצת אוויר.

טעויות נפוצות

• להשאיר עציץ במים שעות, או לילה שלם.
• להשקות מלמטה עציץ בלי חור ניקוז, כשהמים לא יכולים לעלות.
• לא לשטוף אף פעם, ולתת למלחים להצטבר.
• להשתמש במים קרים מהברז בצמח שרגיל לחדר חמים.
• להשקות כי "זה היום של ההשקיה", כשהאדמה עוד לחה.

ואם יש לכם הרבה צמחים

כשיש עשרות עציצים, שני דברים עוזרים: לקבוע יום קבוע לבדיקה (ולא להשקיה), ולהכין מראש כיור או מגש רחב שאפשר להעמיד בו כמה עציצים קטנים יחד. כך ההשקיה מלמטה לא הופכת למטלה, והשטיפה מלמעלה נשארת הרגל קבוע כל כמה סבבים.

בקצרה

• בודקים את האדמה לפני כל השקיה, ומשקים רק כשהצמח מוכן.
• השקיה מלמטה מרטיבה אחיד, שומרת על עלים יבשים ומתאימה במיוחד לאדמה שהתייבשה לגמרי. היא דורשת עציץ עם חורי ניקוז.
• השקיה מלמעלה שוטפת מלחים, ולכן משלבים אותה כל כמה השקיות, בעיקר בצמחים שמדשנים.
• לא משאירים עציץ שעומד במים שעות, ותמיד מרוקנים צלוחיות.
• אם אתם רואים קרום לבן על האדמה או קצוות עלים חומים, זה הזמן לשטוף היטב מלמעלה.

אין שיטה מנצחת. מי שמכיר את הצמחים שלו ובודק את האדמה לפני כל שתייה, יעבור בקלות בין השתיים לפי מה שהצמח צריך באותו יום.