קרדיות קורים על כמעט כל הצמחים שלנו
קרדיות הקורים לא תפסו צמח אחד שלנו. הן תפסו כמעט את כולם.
זה הדבר שאף אחד לא באמת מזהיר ממנו. קרדיות קורים הן לא בעיה של צמח חולה אחד על אדן החלון. הן זעירות, הן עוברות מעלה לעלה ומצמח לצמח, ועד שמגלים אותן על אחד, הן בדרך כלל כבר אצל השכנים. האלוקסיות שלנו, שעומדות קרוב זו לזו, היו מטרה קלה.
הנה איך נראה הנזק, במה ריססנו, והפרט האחד שחשוב יותר מהמתכון.
איך זה נראה
התמונה שבראש הפוסט היא אחת האלוקסיות שלנו. אם מסתכלים מקרוב על העלה הירוק שבחזית, כל המשטח מכוסה בנקודות בהירות זעירות, כאילו מישהו פיזר עליו חול דק. בחריץ שבראש העלה יש קור דק, מתוח מצד לצד.
מקרוב זה ברור יותר. הנקודות הבהירות הן המקומות שבהם הקרדיות דקרו את תאי העלה ומצצו אותם עד שהתרוקנו. הנקודות הכהות שמתרכזות לאורך העורקים הן הקרדיות עצמן, הנשלים שלהן והלשלשת שלהן. על עלה קטיפתי של אלוקסיה קל לחשוב שכל זה אבק, וזו אחת הסיבות שהקרדיות מגיעות כל כך רחוק.
הסימנים שכדאי לחפש, בכל צמח:
- נקודות. נקודות דקות בהירות או צהובות, בדרך כלל מתחילות ליד העורקים ומתפשטות.
- קורים. קורים דקים בזווית שבין העלה לגבעול, בחריץ של העלה, או על עלה חדש שעדיין נפתח.
- עלה עמום ועייף. עלה שהיה מבריק ועכשיו נראה מט ודהוי.
- נקודות שזזות. נגבו את הצד התחתון של עלה בטישו לבן. אם מופיעות מריחות זעירות אדומות, חומות או בהירות, אלה קרדיות.
בדקו קודם את הצד התחתון של העלים. שם הן חיות ומטילות ביצים.
למה הצמחים שלנו היו מטרה כל כך קלה
קרדיות קורים אוהבות אוויר חם ויבש. בתוך הבית, במיוחד כשהחימום או המזגן פועלים, האוויר לרוב יבש יותר ממה שרוב הצמחים הטרופיים אוהבים. אלוקסיות, עם העלים הגדולים והרכים שלהן, הן מהמועדפות עליהן.
הסיבה השנייה פשוטה: הצמחים שלנו עומדים צפוף. קרדית לא צריכה לעוף. היא הולכת, והיא יכולה להיסחף בזרמי אוויר על חוט המשי שלה. כשעלים נוגעים זה בזה, או כשצמחים חולקים מדף, צמח נגוע אחד הופך מהר מאוד לכמה.
במה ריססנו
ערבבנו תרסיס על בסיס שמן נים, עם עוד כמה רכיבים שעוזרים לו להתפזר ולהידבק לעלה, וריססנו כמעט כל צמח, לא רק את אלה שבהם ראינו נזק.
עשינו את זה פעמיים, בהפרש של כמה ימים.
זה הפרט שחשוב. תרסיס מגיע לקרדיות שנמצאות על העלה באותו רגע. על הביצים, שבוקעות בימים שאחרי, הוא משפיע הרבה פחות. אם מרססים פעם אחת ועוצרים, דור חדש בוקע, ואחרי שבוע חוזרים לנקודת ההתחלה. הסבב השני תופס את הקרדיות הצעירות שבקעו אחרי הראשון, לפני שהן מספיקות להטיל ביצים משלהן.
כמה דברים שהיינו אומרים לכל מי שמשתמש בתרסיס שמן נים:
- נסו קודם על עלה אחד. רססו עלה בודד, חכו יום ובדקו אם נגרם נזק לפני שמטפלים בכל הצמח.
- כסו את הצד התחתון. שם נמצאות רוב הקרדיות. ריסוס של החלק העליון בלבד מפספס את רובן.
- אל תרססו בשמש חזקה. שכבת שמן על עלה בשמש ישירה עלולה לשרוף אותו. רססו בערב, או הרחיקו את הצמח מאור ישיר עד שהעלה מתייבש.
- נערו את התערובת לעתים קרובות. שמן ומים נפרדים. אם לא מנערים את הבקבוק, הריסוסים הראשונים הם בעיקר מים והאחרונים בעיקר שמן.
- טפלו גם בשכנים. רססו כל צמח שעומד ליד צמח נגוע, גם את אלה שנראים נקיים. בגלל זה ריססנו כמעט הכול.
איפה אנחנו עכשיו
בכנות: אנחנו חושבים שהן נעלמו. הצמיחה החדשה נראית נקייה ולא ראינו קורים חדשים.
אבל "אנחנו חושבים" זה הניסוח הנכון כשמדובר בקרדיות קורים. קשה לראות אותן, וכמה ששרדו יכולות לבנות אוכלוסייה מחדש תוך שבועיים. לכן העבודה לא נגמרת כשהנקודות מפסיקות להופיע. בשבועות הקרובים מה שצריך לעשות זה להמשיך לבדוק: את הצד התחתון של העלים, את החריצים, כל עלה חדש כשהוא נפתח. אם מופיעים קורים או נקודות חדשות, מרססים שוב, פעמיים, בהפרש של כמה ימים.
נזק ישן לא מחלים. עלה שהתנקד נשאר מנוקד. מה שמחפשים זה אם העלים החדשים יוצאים נקיים.
איך מרחיקים אותן
שום דבר לא מבטיח שהן לא יחזרו, אבל כמה הרגלים מקשים עליהן מאוד:
- הסתכלו על העלים באופן קבוע. מבט מהיר מתחת לכמה עלים בזמן ההשקיה תופס קרדיות כשזה עדיין צמח אחד ולא כולם.
- שמרו צמחים חדשים בנפרד לזמן מה. צמח מחנות או מחבר יכול להביא איתו קרדיות. החזיקו אותו רחוק מהאחרים שבועיים ובדקו אותו לפני שהוא מצטרף אליהם.
- נגבו או שטפו את העלים. קרדיות לא אוהבות להירטב. ניגוב של עלים גדולים במטלית לחה, או שטיפה של הצמח במקלחת, מסירים הרבה מהן ואת האבק שבו הן מסתתרות.
- אל תתנו לאוויר להיות יבש מאוד. קיבוץ צמחים מעלה מעט את הלחות, אבל כמו שגילינו, הוא גם עוזר למזיקים לעבור. תנו לצמחים קצת מרווח כדי שהעלים לא ייגעו זה בזה.
המדריך הכללי שלנו על קרדיות קורים מסביר דרכי טיפול נוספות, משטיפה ועד תרסיסים אחרים, אם שמן נים לא מתאים לכם.