השקיית יתר או חוסר מים: איך מבדילים

צמח שמוט נראה אותו דבר בין אם קיבל יותר מדי מים ובין אם קיבל מעט מדי. בשני המקרים העלים רפויים ויש תחושה של דאגה, ושני המקרים נפוצים. ההבדל חשוב, כי התרופה לאחד מחמירה את השני.

המדריך הזה מציב את שני המקרים זה לצד זה, מראה מה לבדוק ומסביר איך מתקנים כל אחד. אם תזכרו דבר אחד בלבד, שיהיה זה: בדקו את האדמה לפני שאתם עושים משהו.

למה הם נראים דומים

לשורשים יש שתי משימות: הם שותים וגם נושמים. כששורשים עומדים באדמה ספוגה, נגמר להם האוויר, הם מפסיקים לפעול ומתחילים להירקב. צמח עם שורשים כושלים לא יכול להעלות מים לעלים, ולכן הוא נובל גם כשהאדמה רטובה. כשהאדמה יבשה כאבן, הצמח נובל כי אין מים להעלות. העלים מספרים אותו סיפור משתי סיבות הפוכות.

לכן לעולם לא שופטים לפי העלים בלבד. מסתכלים על האדמה ועל העציץ. הדרך הנפוצה ביותר לטעות היא לראות עלה שמוט ולהניח אוטומטית שהצמח צמא, ולהוסיף מים לשורשים שכבר טובעים.

הבדיקה המהירה

הבדיקה לוקחת פחות מדקה ולא דורשת שום ציוד. עברו עליה לפי הסדר, ובדרך כלל כבר אחרי הצעד השני או השלישי התמונה ברורה.

תקעו אצבע שניים עד חמישה סנטימטרים לתוך האדמה. יבשה ופריכה, או לחה וקרירה?
הרימו את העציץ. קל אומר יבש. כבד אומר רטוב.
הסתכלו על פני השטח. האם האדמה מתרחקת מקצה העציץ, או שהיא כהה, מבריקה ואולי מעט מעופשת?
הריחו אותה. אדמה בריאה מריחה כמו אדמה. ריח חמוץ או מעופש מרמז שהיא הייתה רטובה זמן רב מדי.
בדקו את חורי הניקוז. אם השורשים נרקבים, ייתכן שתראו שורשים כהים ורכים מציצים החוצה.

זה לצד זה

סימן	יותר מדי מים	מעט מדי מים
אדמה	רטובה או לחה במשך ימים	יבשה, עלולה להתרחק מהעציץ
משקל העציץ	כבד	קל מאוד
עלים	צהובים ורכים, לרוב התחתונים קודם	יבשים, קצוות פריכים, מתעקלים, עמומים
נבילה	האדמה רטובה והצמח עדיין שמוט	הצמח מתאושש תוך שעות מהשקיה
גבעולים	רכים או רפשיים ליד הבסיס	יציבים, אך עלולים להיראות דקים או מקומטים
צמיחה חדשה	מעוכבת, עלולה להשחיר	איטית, קטנה
ריח	מעופש או חמוץ	אין
תוספות	יתושי פטריות, עובש על האדמה	אבק אדמה, מים שזורמים ישר דרך העציץ

מעט צמחים מראים את כל הסימנים. התייחסו לטבלה כאל מדריך לדפוס ולא כאל רשימת בדיקה שחייבת להתמלא עד הסוף. שני סימנים או שלושה שמצביעים לאותו כיוון, יחד עם בדיקת האדמה, מספיקים בדרך כלל כדי להחליט.

אם הצמח הושקה יותר מדי

הטיפול תלוי בחומרת המצב, אבל הסדר הכללי הוא אותו סדר.

הפסיקו להשקות. תנו לאדמה להתייבש היטב, יותר ממה שאתם רגילים.
אם המצב קשה, בדקו את השורשים. שלפו את הצמח מהעציץ. שורשים בריאים יציבים וחיוורים. שורשים רקובים כהים, רכים ומסריחים.
גזמו שורשים רקובים במספריים נקיים, והסירו עלים מתים.
השתילו בתערובת שתילה טרייה, יבשה ומנקזת היטב בעציץ עם חורי ניקוז. אל תבחרו עציץ גדול בהרבה מהשורשים.
חכו לפני ההשקיה הבאה, ואז השקו בעדינות אחרי שהצמח מתייצב.
העבירו למקום מואר יותר אם המקום עמום, כי אור עוזר לאדמה להתייבש.

חלק מהצמחים, במיוחד סוקולנטים וסנסוויריה, נרקבים מהר מאוד. אחרים מתאוששים אם תופסים את זה מוקדם. צמח עם כמה עלים צהובים ואדמה שעדיין לחה ניתן להצלה. צמח עם בסיס רפשי קשה בהרבה להצלה, אבל גבעולים בריאים אפשר לא פעם להשריש כייחורים (ראו השרשת ייחורים במים).

אם הצמח הושקה מעט מדי

השקו ביסודיות. שפכו לאט עד שהמים יוצאים מלמטה.
אם האדמה התקשתה והמים זורמים ישר דרכה, השרו את העציץ. הציבו אותו בקערת מים ל-20 עד 30 דקות כדי שהאדמה תוכל לספוג (ראו את המדריך להשקיה מלמטה), ואז תנו לו להתנקז.
גזמו קצות עלים מתים ועלים חומים אם בא לכם, אבל לא חייבים. הצמח לא יתנגד.
היו סבלניים. צמחים מתאוששים בדרך כלל תוך יום, אך עלים שהתייבשו לגמרי לא יחזרו להיות ירוקים.
קבעו שגרה של בדיקת האדמה, כדי שזה לא יחזור.

חוסר מים סלחני בהרבה מהשקיית יתר. רוב הצמחים מתגברים על תקופה יבשה, ושורשים יבשים אינם נרקבים. לכן, כשיש ספק, חכו יום ובדקו שוב. יום נוסף של המתנה כמעט אף פעם לא מזיק, בעוד שהשקיה מיותרת אחת יכולה להתחיל תהליך שקשה לעצור.

למה אנשים משקים יותר מדי

רוב ההשקיות המיותרות באות מכוונות טובות. הנה הסיבות הנפוצות:

פחד לשכוח. השקיה מרגישה כמו אכפתיות.
לוח זמנים קבוע. להשקות "כל יום שישי" מתעלם מאור, מעציץ ומעונה, כפי שמדריך ההשקיה מסביר.
לגימות קטנות. מעט מים כל יום משאירים את החלק העליון רטוב ואת התחתון יבש.
אין ניקוז. למים אין לאן ללכת. ראו בחירת עציץ וניקוז.
חורף. הצמחים מאטים אבל ההרגל נמשך. ראו טיפול בצמחי בית בחורף.

למה אנשים משקים פחות מדי

גם כאן אין כוונה רעה, בדרך כלל פשוט חיים עמוסים:

שבועות עמוסים. צמחים נעלמים מהעין.
מקומות חמים, מוארים או יבשים. צמח ליד חלון שטוף שמש מתייבש מהר בהרבה מהצפוי.
אדמה דוחת מים. אדמת כבול ישנה שהתייבשה לגמרי יכולה לדחות מים.
צמחים גדולים בעציצים קטנים. אין הרבה אדמה שתחזיק מים.

דברים אחרים שזה יכול להיות

אם האדמה לא רטובה מדי ולא יבשה מדי והצמח עדיין נראה אומלל, שקלו:

אור חלש מדי או חזק מדי
זרם אוויר קר או תנור חם
מזיקים, כמו קרדיות קורים או יתושי פטריות
השתלה או העברה לאחרונה, שגורמות לא פעם למשבר קצר
הסיבות האחרות בעלים צהובים בצמחי בית

הרגל שפותר את שני המקרים

בדקו את האדמה ביום קבוע, אבל השקו רק כשהצמח מוכן. רשמו את תאריך ההשקיה ואיך האדמה הרגישה. בתוך כמה שבועות תדעו כמה זמן לוקח לכל צמח להתייבש, והניחושים ייפסקו. זו התרופה האמיתית לשתי הטעויות. במקום לשאול "מתי השקיתי לאחרונה?" ולהסתמך על הזיכרון, תסתכלו ברישום ובאדמה, והתשובה תהיה ברורה.