לקרוא את השורשים: איך אנחנו מחליטים להעביר עציץ
העלים מספרים הרבה על צמח, אבל כשזה מגיע להעברה לעציץ, השורשים מספרים את האמת. ברוב המקרים אנחנו מחליטים אם צמח צריך עציץ גדול יותר לפי מה שקורה מתחת.
התמונה שבראש הפוסט היא המונסטרה שלנו, מורמת מהעציץ ביום ההעברה. גוש השורשים הפך למסה צפופה וסבוכה של שורשים ארוכים ובהירים, הרבה יותר שורש מאדמה. זה צמח שניצל את כל העציץ שלו.
הנה מה שאנחנו מחפשים, התערובת שבה אנחנו משתמשים, והדבר האחד שהתערובת הזו דורשת מכם אחר כך.
הסימן הראשון: שורשים יוצאים מלמטה
הסימן הכי קל לא עולה כלום. הפכו את העציץ והסתכלו על חורי הניקוז.
זה אחד הצמחים הקטנים שלנו בעציץ משתלה בקוטר 8.5 ס״מ. הסתכלו על החורים: בכמה מהם רואים שורשים בהירים שנלחצים החוצה. כשהשורשים מגיעים לתחתית ומתחילים לצאת דרך החורים, נגמר להם המקום בפנים.
שורש אחד שמציץ החוצה הוא לא מקרה חירום. שורשים פונים באופן טבעי למטה, אל החורים. אבל כשיש שורשים בכמה חורים, הגיע הזמן להסתכל מקרוב.
הבדיקה האמיתית: מוציאים את הצמח
הדרך הבטוחה ביותר היא להוציא את הצמח מהעציץ ולהסתכל. עם עציץ משתלה מפלסטיק זה קל: לוחצים בעדינות על הדפנות, מטים אותו על הצד ומחליקים את כל גוש השורשים החוצה בחתיכה אחת.
מה שרואים אומר מה לעשות:
- בעיקר תערובת, מעט שורשים. לצמח יש מקום. החזירו אותו; הוא עוד לא צריך עציץ גדול יותר.
- שורשים על כל החלק החיצוני, אבל התערובת עדיין מחזיקה. מתקרבים. הצמח יכול לעלות מידה אחת בקרוב, או עכשיו אם זו עונת הצמיחה.
- יותר שורש מתערובת, שורשים שמסתובבים שוב ושוב. הצמח חנוק בעציץ. העבירו אותו.
התמונה למעלה נמצאת איפשהו באמצע: יש שורשים מבחוץ, אבל הגוש עדיין בעיקר תערובת.
כאן רואים את מה שצריך לשים לב אליו. בתחתית, שורש עקב אחרי דופן העציץ והסתובב במעגל. שורש אחד שעושה את זה זה בסדר. כשכל תחתית הגוש היא מחצלת של שורשים מסתובבים, הצמח נאבק על מקום, מים עוברים דרכו בלי להיספג, והשורשים יכולים להתחיל לחנוק זה את זה.
אל תתנו לשורשים להיות צפופים מדי
זה הלקח הכי גדול שלנו על שורשים: אל תתנו להם להיות צפופים מדי. גוש שורשים דחוס יוצר בעיות שנראות כמו בעיות אחרות. התערובת מתייבשת באופן לא אחיד, המים זורמים ישר לאורך הדפנות, הצמח נראה צמא מיד אחרי השקיה, והצמיחה מאטה.
ביום ההעברה, אם השורשים מסתובבים, שחררו אותם בעדינות עם האצבעות כך שיפנו שוב החוצה. לא צריך להתיר כל אחד. המטרה היא לעודד אותם לגדול לתוך התערובת החדשה במקום להמשיך במעגל. מסה עבה כמו של המונסטרה שלנו שווה לפרק קצת בתחתית ובצדדים לפני שהיא נכנסת לעציץ החדש.
מידה אחת למעלה, לא שלוש
כשצמח צריך עציץ גדול יותר, עולים קצת. בצמחים הקטנים שלנו זה אומר כמה סנטימטרים רחב יותר, לא עציץ כפול בגודלו.
עציץ ענק מחזיק הרבה יותר תערובת ממה שהשורשים מגיעים אליה. התערובת העודפת נשארת רטובה הרבה זמן, ותערובת רטובה בלי שורשים בתוכה היא בדיוק הדרך שבה מתחיל ריקבון שורשים. צמחים כמו אלוקסיות, ששונאים לשבת ברטוב, רגישים לזה במיוחד. המדריך שלנו על בחירת עציץ מסביר גדלים וניקוז בפירוט.
התערובת שלנו: חצי פרלייט, חצי קוקוס
אנחנו משתמשים בתערובת פשוטה לצמחים שלנו: 50% פרלייט ו־50% סיבי קוקוס.
- פרלייט הוא הגרגרים הלבנים שרואים בכל תמונה בפוסט הזה. הוא שומר על התערובת קלה ומלאה באוויר, ומנקז מהר.
- סיבי קוקוס עשויים מהסיבים של קליפת הקוקוס. הם מחזיקים מים היטב ונרטבים שוב בקלות אחרי שהתייבשו, מה שכבול לרוב לא עושה.
יחד הם יוצרים תערובת שמחזיקה מספיק מים לשורשים והרבה אוויר סביבם. היא מתאימה לאלוקסיות ולצמחים אחרים ממשפחת הלופיים ששונאים אדמה כבדה ורטובה.
הקאץ׳: צריך לדשן
הנה מה שהתערובת לא אומרת לכם על השקית: בפרלייט ובסיבי קוקוס כמעט אין מזון לצמח. פרלייט הוא מינרל בלי שום חומרי הזנה, ובקוקוס יש מעט מאוד. אדמת שתילה רגילה מגיעה בדרך כלל עם מעט דשן מעורב בה; התערובת הזו לא.
כלומר, צמח בפרלייט וקוקוס תלוי בכם בכל מה שהוא צריך כדי לגדול. אם לא מדשנים אף פעם, הוא נגמר לאט, והעלים החדשים יוצאים קטנים וחיוורים יותר. בתערובת כזו, דישון קבוע בעונת הצמיחה הוא לא בונוס. הוא חלק מהעסקה. כתבנו על איך אנחנו מדשנים צמחים בתערובת הזו: דשן כללי בכל השקיה שלישית.
מתי להעביר
האביב ותחילת הקיץ הם הזמן הכי טוב, כשהצמח גדל וימלא את התערובת החדשה מהר. אם צמח חנוק מאוד בעציץ, או שהתערובת החמיצה, לא היינו מחכים לאביב. המדריך הכללי שלנו על העברה לעציץ עובר על השלבים.
לפני שקונים עציץ גדול יותר, הסתכלו על השורשים. הם יגידו לכם אם צריך.